בין השנים 1978- 1988 התפרסמה להקת "ברוש" בתכנית הטלוויזיה הפופולרית המיתולוגית "זהו-זה". הלהקה יצרה חומרים מקוריים וניגנה אותם בשידור חי בתוכנית. מאז, רכשה את מקומה כלהקה ייחודית ומרתקת, בצמרת הלהקות בארץ. להקת "ברוש" הצליחה לקבוע רף חדש בכל הנוגע להופעות חיות בטלוויזיה הישראלית.
תרומתה העיקרית של הלהקה היתה ביצירת פתיחות תרבותית לילדים ובני-נוער. חברי "ברוש" האמינו שקהל הילדים – שהיה קהל הצופים בתכנית בתחילת הדרך - אינטליגנטי ומפותח ומסוגל להעריך אומנות אמיתית. ולכן, למרות שבזמנו היה מקובל לנגן חומרים מוכרים וקלים לעיכול, הרי שהחברים העיזו - בזהירות וביסודיות- להחדיר לתכנית חומרים מורכבים ומקוריים בסגנון הג'אז – רוק.
ככל שהלהקה העיזה יותר, התקבלו תגובות ומכתבים רבים יותר מצד הצופים. מנהלי הטלוויזיה שהופתעו מתגובות הקהל לא יכלו להתעלם מגלי ההתלהבות, ואפשרו ללהקה להביא לידי ביטוי חומרים נוספים משלה. הדבר סחף ילדים ונוער ובעצם דור שלם ועד היום אפשר לשמוע משפטים כמו –"בזכות ברוש התחלתי לנגן". מצער שחומרים אלו לא הוקלטו לאלבום והם נמצאים רק בקלטות וידאו.
תרומה נוספת של להקת "ברוש" לטלוויזיה הישראלית הייתה שידרוג הציוד המקצועי של אולפני הטלוויזיה, על פי דרישותיה המקצועיות הגבוהות. מנהלי הטלוויזיה, שהעריכו מאד את יכולתם והבנתם המקצועית של חברי הלהקה, נענו לחבריה ורכשו ציוד ברמה גבוהה מאד לאותם ימים.
מאז תכנית הטלוויזיה "זהו זה", הפכה הלהקה להיות הגוף המוסיקאלי העסוק ביותר בישראל. היא ליוותה את גדולי האומנים והקליטה אלפי אלבומים.
קפדנותם של חברי הלהקה, שלא היו מוכנים לפשרות בנושא הסאונד, הניעה אותם לרכוש מערכת הגברה ותאורה משוכללת משל עצמם לצורך הופעותיהם. להקת "ברוש" הקימה חברה עם צוות עובדים מקצועי שנבחר בקפידה, המטפלים בכל צרכיה המקצועיים של הלהקה.
לשמוליק היה קשר יצירתי, מיוחד במינו, עם הקלידן דריו מלכי, שנחשב למתכנת הסינטיסייזר המתוחכם, החדשני והווירטואוזי ביותר בתקופה ההיא. שניהם – דריו ושמוליק – הצליחו להגיע בנגינתם המשותפת לחיבור מוסיקלי יוצא דופן ולעיתים נשמעו ככלי נגינה אחד.
למרבה הצער, נפטר דריו מלכי, בגיל צעיר ממחלה ונקבר בתורכיה, ארץ הולדתו. יהא זכרו ברוך.
