כל שרצית לדעת על סלייד גיטר
גיטרה "סלייד" – מבוא למתחילים וסקרנים
זה מתחיל בשקט בשקט, זמזום קטן שלאט לאט גובר ותופס תאוצה, נוסק ועולה למעלה, גבוה יותר, חד יותר, עד שזה כמו צליל של סירנה...זו החוויה של גיטרה חשמלית המנגנת "סלייד"
איש אינו יודע איך או מדוע חדרה נגינת הסלייד אל תוך מסורת הבלוז, אך הצלילים והטכניקה של נגינה על מיתרי הגיטרה עם צוואר בקבוק, אולר, או מפתח בוקסה הם חלק בלתי נפרד מהבלוז כבר משנות העשרים למאה הקודמת.
ייתכן שזה בא מאיי הוואי, שם ניגנו בסלייד כבר מתחילת המאה העשרים. יכול גם להיות שהמקור באפריקה, שם ניגנו מדי פעם עם פיסת עצם או ברזל על גבי כלי מיתר שונים. קרוב לוודאי הגיעו ההשפעות משני המקורות, ולכן זה נעשה נפוץ ומושרש כל כך.
אצל עובדי הכותנה העניים בדרום ארה"ב היה כלי נגינה פשוט מאוד וקל להרכבה בשם "דידלי בו" (וזה מקור שמו של אמן הבלוז ורוק אנד רול "בו דידלי") הדידלי בו מורכב ממיתר ברזל בודד הממוסמר לקיר של צריף העץ בו גרו משפחות עובדי הכותנה. שהנגינה מתבצעת עם בקבוק קולה או צינור מתכת המוחזק בנקודות שונות בין המיתר והקיר בזמן שביד השנייה פורטים על המיתר.
הסקירה הבאה אמורה לתת לכם נקודות התחלה במסע חיפוש וגילוי בעולם הסלייד בסגנון הבלוז. ישנם מאות נגני סלייד מצוינים בעולם – חלקם כבר חלק מספרי ההיסטוריה, וחלקם חיים ופעילים כיום. אני מזכיר פה כמה מהם שאני מכיר או חושב שיש להם חשיבות כדוגמאות לטכניקה מסוימת או תת-סגנון.
נגינת סלייד מתבצעת בדרך כלל עם הגיטרה המכוונת למפתח "פתוח" – כיוון של הגיטרה לאקורד שלם כך שלא צריך להחזיק איצבוע אן ללחוץ על המיתרים אלא רק להחזיק את הסלייד (צוואר בקבוק או בוקסה) על המיתרים מעל השריג הנכון לפי האקורד הרצוי.
הכיוונים הנפוצים ביותר הם ( הסימול הוא משמאל לימין – ממיתר בס נמוך למיתר גבוה או הכי דק)
סול (G) המכונה Spanish Tuning [D,G,D,G,B,D]
רה (D) המכונה Vastopol Tuning [D,A,D,F#,A,D]
האקורדים העיקריים מנוגנים מעל לשריגים 3, 5, 7 וגם פתוח לגמרי (בלי הסלייד) ובשריג ה-12.
יש גיטרות מיוחדות המעוצבות במיוחד עבור נגינת סלייד – במקור יצרו אותן החברות National Resophonic ו – Dobro . שתי החברות החלו בסוף שנות ה-20 לבנות גיטרות וכלי מיתר נוספים עם צלחת תהודה מיוחדת בתוך גוף הגיטרה. הצלחת נועדה להגביר את הגיטרה בעידן שלפני הגברה חשמלית לכל כלי בתזמורת – תקופה בה הגיטרה הייתה בעיקר כלי ליווי וקצב בתזמורות פופ וג'אז. הגיטרה עם הצלחת נקראה Resonator Guitar מלשון "תהודה – רזוננס" והמציאו אותה האחים דופיירה. האחים דופיירה יצרו תחילה גיטרה עם גוף שכולו מתכת, חוץ מהצוואר\גריף – והחברה שלהם נקראה National.
אך עד מהרה נוצר ריב בין האחים, ואחד מהם עזב והקים חברה חדשה בשם Dobro שיצרה גיטרות מעץ עם צלחת התהודה המתכתית בפנים. בשנות ה-50 חברת נשיונל אף יצרה גיטרה חשמלית עם צלחת התהודה.
בשנות ה-20 ו-30 הנגינה בסלייד הפכה לחלק אינטגראלי בבלוז, ומספר נגנים וירטואוזיים הפכו לכוכבים עם נגינת הסלייד, נגנים כמו Kokomo Arnold, Barbecue Bob (Hicks), Tampa Red, Tommy McClennan, Blind Willie McTell, Blind Willie Johnson,
וכמובן Robert Johnson (רוברט ג'ונסון בעצם, לא היה מפורסם בכלל בזמן חייו – הוא רק הגיע לממדי אגדה משנות ה-60 והלאה בעזרת כוכבי רוק וסופרים לבנים )
לכל אחד מהנגנים הנ"ל היה סגנון ייחודי ומזוהה, מטאמפה רד שניגן סולואים בעיקר על המיתר העליון, לבליינד וו'ילי ג'ונסון שניגן אך ורק שירי גוספל, לבליינד וו'ילי מקטל שניגן בגיטרת 12 מיתרים.
וירטואוז סלייד נוסף שחשוב לציין היה Roy Smeck - אמן שניגן במספר כלי מיתר שונים, ונקרא "הקוסם של המיתרים". רוי סמק חלש על מספר סגנונות שונים, ולא רק בלוז, ומעבר לנגינה וירטואוזית ואלפי הקלטות במשך חייו, הוא גם הקדיש חלק ניכר מחייו לחיבור ספרי לימוד למוסיקה ולימוד תלמידים בשיעורים אישיים בדירתו בניו יורק עד אשר הלך לעולמו בגיל 94 (1994.
כתב - אלי מרכוס
|
